אז מה התכונה השלילית שלך?

תכונה שלילית שלך

אז מה התכונה השלילית שלך? יש דרכים מעודנות ואלגנטיות יותר לשאול את השאלה הזו בראיון עבודה. אם תחפשו כנראה תמצאו ברחבי הרשת אלפי טיפים מה כדאי לענות או לא לענות לשאלה הזו ולשאלות אחרות. אני אומרת, אין כמו דוגמאות, ותשפטו בעצמכם.

 

מה התכונה שאת/ה פחות אוהב/ת בעצמך?

“האמת, אני צריך לחשוב על זה. יכול להיות שאני קצת עקשן, לא אוהב להתפשר על דברים עקרוניים. בסה”כ אני מסתדר תמיד עם חברי הקבוצה, אבל לפעמים יכול להתווכח על נושא שנראה לי עקרוני”.

“המנהלת הקודמת שלי הדגישה את העניין שאני לפעמים פחות משקיעה במה שנראה לי לא חשוב יחסית לנושא המרכזי, אבל גם פרטים קטנים וזניחים לכאורה חשובים מאוד. אז זה נושא שלקחתי לתשומת ליבי.”

“בכל תקופה יש נושא אחר שאני עובדת עליו, לאחרונה לדוגמא אני מרגישה שאני קצת שיפוטית מידי אולי…הרגשתי שהגזמתי בביקורת אז אני משתדלת להסתכל על הצד השני לפני שאני מגיבה.”

“אני יכול לפעמים להיכנס מאוד למשימה, קצת על חשבון האוירה החברתית. העירו לי בעבר כמה חברים על זה שאני יכול להיות משימתי מידי, אז אני משתדל לשים לב גם לעניין האוירה בקבוצה כשאני מנהל משימה.”

מה לא לענות?

“לא עולה לי תכונה בעייתית, לא יודע.”

“אני מאוד מאוד ביקורתית כלפי עצמי. למרות שתמיד היו לי פידבקים מאוד טובים, אני בכל זאת שואלת את עצמי מה לא עשיתי טוב, כדי להשתפר.”

“אני לא יודעת להגיד לא, לא נעים לי בד”כ…” (וכן, עניין הפרפקציוניזם נכנס לאותה הקטגוריה).

“אני לא מבין את השאלה הזו. הרי מה שאני אגיד לך לא יהיה אמיתי בכל מקרה….אני יכול להגיד שאולי לפעמים אני דוגרי מידי עם אנשים..” (שכחת לציין שאתה גם קצת עוין…)

אז מה רוצים באמת לבחון בשאלה הזו?

המטרה המרכזית היא לבדוק עד כמה המודעות העצמית של הבנאדם מפותחת. אנשים שנלחצים מהשאלה הזו, או לחילופין מנסים להתחמק ממנה ע”י הצגת תכונה חיובית ומחמיאה הם לא כנים במקרה הטוב, וגם חסרי התבוננות עצמית במקרה הרע. מקומות עבודה הם עולם מורכב, מוצף באנשים שונים עם השקפות עולם שונות, אינטרסים שונים ומאפיינים אישיותיים שונים. אם אין לעובד יכולת להתבונן על עצמו מזוית בוגרת יותר, יהיה לו מאוד קשה לקבל ביקורת ולהסתדר עם אנשים אחרים בצוות. לא בטוח שמודעות עצמית לקויה תוביל בהכרח לסכסוכים, יתכן שהתוצאה תהיה מרמור שקט. בכל מקרה השאלה הזו נועדה גם להכין את המנהל העתידי לכל מיני צדדים של העובד החדש שלו. נקודה נוספת שראוי לקחת בחשבון היא סוג התפקיד, מישהי שהעידה על עצמה ככזו שפחות משקיעה בפרטים הקטנים תוכל להסתדר מצויין בתפקיד מכירתי למשל (במיוחד אם היא מודעת לבעיה), אבל לתפקיד QA או רגולציה – הנטייה הזו בעיייתית.

חשוב לציין שברוב המקרים תשובה אחת פחות הולמת לא הורסת ראיון שלם אם היא לא תשובה קיצונית. יחד עם זאת, הרושם הכללי נבנה לאט לאט ותשובה צורמת יכולה להטות את הכף לכיוון שלילי במיוחד במקרים שהרושם מהמרואיין מעורפל. רצוי לענות על השאלות באופן ישיר, אך לא בוטה, ולחשוב לפני הראיון על הכיוון הכללי של התשובה – כדי שהיא תצא טבעית אבל גם קצת מתוכננת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הגב

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *