נתקלתם במשרה שהתיאור שלה מצא חן בעיניכם מאוד. אפילו הצלחתם לתאם ראיון, להתכונן אליו גם בצד המקצועי וגם בהיבטים אחרים. רק נושא השכר נשאר פתוח ואין לכם מושג ירוק איך להתחיל לדון בנושא.
אז איך אנשים מכינים את עצמם לשאלת ציפיות השכר?
1. מעריכים מה מקובל בשוק – יש הרבה מקורות שכוללים נתונים לגבי שכר פר תפקיד לפי שנות ניסיון. החל מטבלאות שכר, סקרי שכר ואתרים אחרים שנותנים את התמונה של “מה מקובל”. גם אם תבקשו שכר גבוה מזה בכמה אחוזים, כדאי שתדעו מה הנורמה בכל מקרה.
2. הפקטור המשמעותי ביותר הוא הניסיון – קלף המיקוח שלכם גדול יותר ככל שהניסיון שלכם יותר רלוונטי לתפקיד, וחובת ההוכחה עליכם. המצב השכיח הוא שעשיתם בתפקידים קודמים בדיוק את מה שדורשים בתפקיד הנוכחי ולכן אתם מועמדים מבוקשים, אבל יכול להיות שהניסיון שלכם רלוונטי לתפקיד דווקא בגלל שעשיתם משהו משלים שיכול למנף אותו. הכל שאלה של הרלוונטיות ושל דרך ההצגה של הניסיון.
3. אם אין ניסיון בכלל – רצוי לעבוד על פרויקט ראשוני אפילו כחלק מקורס מסוים או באופן עצמאי כדי להציג תוצר. בחלק מהמקומות ובחלק מהמקצועות מוסד לימוד משמעותי מאוד, ומי שלמד במוסד כזה יכול להשתמש בזה לטובתו גם בהקשר של השכר.
4. אם אין הערכת שכר לגבי התפקיד, הולכים לתפקיד הכי קרוב – יש תפקידים שהשכר לא ברור כי מדובר בתפקידים חדשים שמתהווים עם הזמן, או בקונסטלציה ייחודית לארגון. מנסים להבין מה התפקיד עצמו כולל ולאיזה תפקיד זה הכי דומה כדי לקבל מושג כללי לגבי ציפיות השכר. זו תהיה הערכה גסה, אבל יותר טובה מחוסר הערכה.
5. הבעיה עם הצעה נמוכה מידי – יוצרת רושם של אדם שלא מעריך את עצמו. ברמה הפסיכולוגית אותו מעסיק יניח שאם אותו עובד לא מעריך את עצמו – אולי יש סיבה טובה לכך. יחד עם זאת, יש לעיתים נסיבות ייחודיות. סטארטאפים למשל לא יכולים לשלם יותר מידי בתקופות מסוימות, ולכן במצב כזה אפשר לתת הצעה נמוכה, אבל לציין שאתם יודעים שהיא נמוכה בהשוואה לשוק, ושבכל זאת המקום מצא חן בעיניכם ולכן נתתם הצעה נמוכה.
6. הבעיה עם הצעה גבוהה מידי – יוצרת רושם של אדם תובעני, לעיתים בלי פרופורציה. אם המעסיק ישלם הרבה לאותו עובד מלכתחילה, הוא מסתכן בכך שאותו עובד כל הזמן ידרוש העלאות חסרות פרופורציה, ואז כבר יהיה קשה יותר לצאת מהעסקה. לכן לרוב מעסיקים יקצו שכר גבוה רק לתפקידים מאוד מסוימים ולעובדים שהם תופסים כ “טאלנטים”. עובד שישתלם להעסיק אותו למרות התובענות.
7. בכל מקרה לבוא עם ראציונל – כשנוקבים במספר, או הערכה, חשוב לבוא עם הראציונל שעומד מאחוריה. לא להשאיר את התהיות לצד השני, אלא להסביר איך הגענו למספר המדובר. זה גם מייצר אמון אל מול הצד השני וגם עוזר לקדם את האג’נדה שלכם.
8. כמו בכל מו”מ – לא הכל זה כסף. בכל סיטואציה יש משתנים נוספים שבאים לידי ביטוי בתהליך. לפעמים דורשים שכר גבוה כדי שהפשרה תתקבע על שכר סביר, ולפעמים מחליטים לא להשתמש בדרך הזו כי מאוד רוצים לעבוד באותו מקום. כשיש אלטרנטיבות ביד מובן שהאפשרות להתמקח על השכר עולה. כך או כך, הצעת שכר מייצרת “עיגון” מסוים של מספר גם להמשך (גם אם מבטיחים לכם שיעלו את השכר תוך זמן קצר) – לכן כדאי לקחת בחשבון מה רמת הסיכון שמוכנים לקחת ועד כמה התפקיד שווה באמת.
לקבלת מידע על נורמות שכר למתחילים ולבכירים במקצועות שונים הכנסו לאתר MyRole