הגורם האחד שמגדיל סיכוי למצוא עבודה

 

דימוי עצמי הוא אחד הפקטורים הכי משמעותיים בתקופת אבטלה. אנשים עם דימוי עצמי גבוה/ הערכה עצמית גבוהה נוטים לפחות דכאון כתוצאה מאבטלה ופחות פגיעים למצבי רוח משתנים כתוצאה ממצבם התעסוקתי. מחקר אוסטרלי מצא שלאנשים בעלי הערכה עצמית גבוהה היה יותר סיכוי למצוא עבודה מאשר לאנשים שהתאימו לדרישות התפקיד. כלומר, מעסיקים היו מוכנים להתפשר (ע”פי המחקר הזה) על התאמה מושלמת למשרה, אבל לא על תחושת המסוגלות הכללית כפי שהוקרנה בראיונות. כי זה העניין בהערכה עצמית גבוהה או דימוי עצמי גבוה – משדרים לעולם יכולת ביצוע גבוהה. מובן שזה צריך להיות מגובה גם בתוצאות.

——————————

כל סיטואציה אפשר לפרש בכמה אופנים. כך, אדם עם דימוי עצמי גבוה יספר בראיונות על הצלחותיו כי אותו אדם באמת זוקף לזכותו ולתרומתו סיטואציות מוצלחות ממקומות עבודה קודמים. אדם בעל דימוי עצמי נמוך יניח, ולכן גם יקרין את התחושה, שההצלחות במקום העבודה הקודם לא נבעו מתרומתו שלו אלא מהסיטואציה.

המשמעות היא שלפני כל ראיון עבודה, ובכלל בחיים, אמצו לעצמכם את צורת החשיבה שמדגישה את התרומה שלכם, גם אם היא חלקית. הכוונה היא בשום אופן לא להיות שחצנים. להיפך, יש יתרונות עצומים למועמדים שמקרינים מצליחנות וקורות החיים שלהם מגבים את המצליחנות הזו, אבל הם לא מפריזים בחשיבות העצמית. הם פשוט מסוגלים באמת ובתמים להבין את התרומה שלהם לכל הצלחה, ואגב – לרוב מדגישים שזו הייתה עבודת צוות.

ומה עוד?

עוד תכונה חשובה ובעלת אפקט חיובי במיוחד בתקופות אבטלה היא אופטימיות. מובן שעקרונות “הנבואה שמגשימה את עצמה” חלים פה, אבל גם הנטייה הבסיסית של מעסיק להעדיף להעסיק אדם אופטימי מאשר אדם שמקרין פסימיות. הרי אדם אופטימי גם יאמין יותר בחברה ובעתידה, יאמין יותר באפשרות לצאת  מקשיים ולעקוף מכשולים – ואלו תכונות שכל מעסיק רוצה לכל תפקיד.

——————————

אז אם הדימוי העצמי שלכם בשפל של כל הזמנים ואתם לא רואים אור בקצה המנהרה או מצליחים לאמץ אופטימיות, כמה טיפים על קצה המזלג , ולא רק בשביל לעבור את הראיון:

  1. מה הסיפור שלכם?שימו לב להנחות שהתרגלתם להניח לגבי עצמכם, “אני לא טוב/ה בלהסביר” אני לא טכנולוג/ית” “אני פרפקציוניסט/ית” ועוד כל מיני הנחות שאף פעם לא מאוחר לשנות, לטוב ולרע. באותו אופן יש לכם סיפור חיים שהתרגלתם לספר אותו לעצמכם עם דגשים מסוימים, אבל בלי דגשים אחרים. הסיפור הזה הוא הבסיס לדימוי העצמי שלכם.
  2. מה הפרשנות של הסיפור שלכם? איך אתם מפרשנים את הסיפור של עצמכם? בהמשך לסעיף הקודם, דגשים אחרים באותו הסיפור או פרשנות אחרת לאותם האירועים – משנה את כל השורה התחתונה. למשל – אדם שעבד בשני מקומות שנסגרו יכול להגיד “אין לי מזל, לא נפלתי על מקומות טובים, אולי אני לא כזה מוכשר אם קיבלו אותי רק למקומות כאלה.” או יכול לומר “למרות שהגעתי חסר ניסיון הצלחתי להשתלב במקום אחד, ואחרי שהוא נסגר הצלחתי להתמודד עם מכשול נוסף ולעבור למקום חדש למרות האכזבה. והיום אני ממשיך להעצים את יכולת ההתמודדות שלי נוכח המציאות הלא פשוטה של הקורונה – ומחפש איפה אני יכול לתעל את העמידות שלי והמוטיבציה להצליח גם אם הדברים לא הולכים בקלות”. פרשנות כזו מדגישה את החוסן והרבה פחות את הכשלון שבדבר.

 

  1. דעו להפריד בין עצמכם לבין הסיטואציה– לפעמים הדברים נראים רע מאוד. זו הסיטואציה, זה לא אתם בהכרח ולא אומר עליכם שום דבר הרבה מאוד פעמים.
  2. יחד עם זאת אל תשקרו לעצמכם– אם לא תקחו אחריות על שום דבר כשכן הייתם צריכים להפיק לקחים, לא תתקדמו לשום מקום ובמקום לקחת שליטה על החיים ולתקן את מה שצירך לתקן, בעיקר תרגישו קורבן של הנסיבות. ועל כך נאמר “לשפר את מה שאפשר לשפר, לקבל את מה שאי אפשר לשפר ובעיקר – להבחין בין השניים”.

 

  1. המנעו מהשוואות מיותרות– לכל אחד סיפור חיים משלו, מבנה אישיותי אחר וקשיים אחרים. מובן שההשוואה לפעמים בלתי נמנעת, אז תזכירו לעצמכם – שגם אם זה אנושי להשוות אף אחד לא אמר שזה חכם או יעיל או מוביל לתוצאות בכל מצב.
  2. ספציפית לגבי אבטלה – קחו בפרופורציה את הנושא דרך הסתכלות על החיים ממעוף הציפור: מה אני אחשוב עוד כמה שנים על התקופה הנוכחית? דוגמא בונה – “שהיא היתה קשה אבל שהתבגרתי ושבתקופה הזו קיבלתי הרבה החלטות מצוינות להמשך ששיפרו את מצבי”. בהסתכלות על החיים מזוית ה”בדיעבד” אפשר להתגבר על הרבה רגשות שליליים.

 

  1. אמצו הרגלים טובים– ביומיום בשגרה, קשה לאכול נכון, להתעמל מספיק, לישון מספיק – צרו סדר יום שישאיר מספיק זמן לחפש עבודה אבל גם לייצר הרגלים בריאים. לא תמיד יש הזמנות לעשות את זה. זה כבר יתן לכם תחושה של עמידה במשימות מסוימות.

 

  1. אם אתם מרגישים ממש מדוכדכים – פנו לעזרה, יש גם בחינם. החל ממרכז ער”ן וכלה בפסיכולוגים בקופות החולים ועמותות שונות לסיוע בבריאות הנפש.

 

בתקופת אבטלה או בתקופת שגשוג, ההערכה העצמית שלכם היא מפתח לבריאותכם הנפשית וגם להישגים שלכם.