כמיהה,רצון או תקווה לנס? על הדחף להצלחה

קורה לכם שאתם פוגשים אנשים עם חלומות גדולים שלא מיישמים אפילו שבריר קטן ממה שעליו הם חולמים? אולי אתם מרגישים רחוקים מאוד מהשאיפות שלכם? אנשים שחווים תחושות כאלו, (כולנו מפעם לפעם) מזכירים לי שני מונחים – “כמיהה” ו”רצון.”

הכמיהה היא בד”כ למשהו שאנחנו מגדירים בתודעה, מאוד משתוקקים להגיע אליו, אבל לא ממש חושבים על הדרך לשם או על המכשולים הכרוכים במסע הזה. נדמה שהיעד הנכסף יענה על כל הציפיות שלנו, ולכן נעשה אידאליזציה לתוצאה, עם מעט מאוד מחשבה על התהליך.

הרצון לעומת זאת, עלול להתפרש כתחושה פחות עזה, אבל מצד שני ריאלית יותר עם מתווה כללי שיש לו אחיזה במציאות. הרצון לוקח בחשבון גם את הצדדים השליליים שיש לדרך אל היעד, הוא בד”כ שקול יותר, מודע לאכזבות צפויות ולכן גם פחות משתק, אבל לעיתים מצד שני מייאש.

אז נכון – הכמיהה מעוררת השראה. היא מרחיבה אופקים הרבה מעבר למציאות היומיומית, מסוגלת לתת תקווה ולזרוע אופטימיות בתקופות קשות. הבעיה היא שדווקא בגלל זה אנחנו לא רוצים לפגוע בה לפעמים.כל כך נוח שיש חלום יפה על עתיד שתמיד נמצא שם. כל עוד הוא לא מתגשם או מתנפץ אנחנו לא מתאכזבים. לא מהתוצאות, לא מזה שחשבנו שזה יהפוך אותנו להרבה יותר מאושרים, לא מעצמנו, ולא מהקשיים שבדרך.

מצד שני הרצון באמת מאפשר להגיע לאנשהו. הוא כבר ויתר על חלומות מתוקים, הוא ריאליסט ואולי אפילו לפעמים חסר מעוף. המעשיות הזו לפעמים נורא מעציבה כי היא לא מאפשרת להישאר בעולם הפנטזיות. ואין איזה חלום אחר מהמציאות להישען עליו.

אבל הרצון הוא דינמי, הוא זז ומקדם. הכמיהה בפני עצמה משתקת אנשים כי היא כ”כ גדולה, לא ברור איך להתקדם לעברה, והיא רק גורמת לנו להתרכז בעתיד במקום בהווה. הכמיהה היא רגש גולמי והרצון אמור להפוך אותה למשהו עם אפשרות מעשית.

שותפים לפרויקטים שונים המון פעמים מלהקים את עצמם לתפקיד הריאליסט לעומת איש החזון. מובן ששתי צורות החשיבה נמצאות אצל כל האנשים, אבל במינון שונה. יש אנשים ששתי צורות החשיבה נמצאות אצלם בעת ובעונה אחת, במינונים הנכונים באופן שמאפשר להם באמת להוציא לפועל רעיונות מאוד מקוריים.

ומה עם הנס תשאלו? כשרגשות של “כמיהה” מציפים, אנשים מחכים לנס. התקווה לנס היא המשך ישיר של תחושות הכמיהה, בלי תכנית פעולה, גם הסיכויים להתרחשותו מן הסתם נמוכים ביותר. מצד שני, אחרי הכל בלי כמיהה ראשונית אין גם רצון. צריך פשוט  להבין באיזה שלב להתחיל לתרגם אותה לכוון מעשי יותר, להבין שאכזבות הן חלק מהעניין ועדיין לצפות לגדולות. כשהרצון נתקל בקשיים, הכמיהה תעזור לו לקום. ואז, בתמהיל הנכון, גם הנס יכול להגיע בעתו.

חנוכה שמח!