יותר ויותר אנשים מתעניינים בקריירה מרובת ערוצים ותחומים ולא רואים את עצמם עוסקים באותו תחום לאורך כל שנות הקריירה שלהם. חלקם לא מעוניינים לעסוק בתחום אחד גם בתקופה נתונה, ורואים בעבודה יחידה במשרה מלאה משהו שלא עונה על ציפיותיהם.

הסיבות לכך מגוונת – ראשית, מדובר בעניין תרבותי כתוצאה מחשיפה וזמינות. אם בעבר המעגל החברתי המצומצם היה משפיע על הבחירות המקצועיות (ועל בחירות גם בתחומי חיים אחרים), הרי שהיום החשיפה של תחומים מגוונים מגיעה במדיות השונות. הרשתות החברתיות מלאות באינפורמציה, המידע על שלל תחומי עיסוק נגיש וזמין, ואם זה לא מספיק – התחומים גם כל הזמן משתנים וטכנולוגיות חדשות צצות חדשות לבקרים ומשנות בהתאמה גם את המקצועות הקיימים בשוק העבודה. עם רמת דינמיות וחשיפה כזו – לא פלא שהאדם הממוצע היום פחות רואה את עצמו עובד באותו תחום (שלא לומר עבודה) כל החיים.

מעבר לעניין התרבותי, שכבר מוגדר בפי רבים כעניין סוציולוגי תלוי דור, יש גם עניין כלכלי שמאפיין את עולם העבודה המודרני, ובו הסיכויים להתייתרות משרה גבוהים,  מקצועות הופכים ללא רלוונטיים לפעמים בתוך כמה שנים  ולכן הרבה אנשים בונים לעצמם תוכניות מגירה על מנת לא להיות תלויים במשרה אחת. גם ברמה הכלכלית הפרטנית, במיוחד בישראל, יוקר המחיה לא ממש מאפשר לשקוט על השמרים ודורש איתור הכנסות פסיביות או אקטיביות בנוסף למשרה המרכזית בה אנשים עובדים.

כך נוצר מצב של שוק עבודה בו הרבה מאוד אנשים עובדים ביותר ממקצוע אחד, הרבה פעמים בו זמנית. אבל לדינמיות הזו יש גם חסרונות רבים. שוק העבודה הוא שוק שמתגמל עובדים שכירים על המומחיות שלהם בדרך כלל, ומומחיות היא דבר שרוכשים לאורך שנים של התמדה, ניסיון, למידה עצמאית ובניה של ידע ייחודי נדבך על נדבך.

אז מה עושה אדם שבכל זאת החליט לא להגביל את עצמו לתחום אחד?

האופציה הפשוטה – החלפת מקצועות

פעם קראו לזה הסבת מקצוע, היום פשוט קוראים לזה התפתחות לכוונים חדשים. הרבה מאוד אנשים מחליטים לפתוח בקריירה שניה אחרי שנים ספורות בתחום מסוים, לאו דווקא אחרי שני עשורים. אפשר לקרוא לזה קריירה שניה או שלישית – ואפשר לקרוא לזה פשוט קריירה אחת חוצת תחומים, שלא בהכרח יש ביניהם קשר, כאשר ההתמקדות היא בכל כמה שנים בתחום אחר. היתרונות ברורים – שיטה זו מייצרת עניין חדש בכל תקופה, גיוון ולמידה בלתי פוסקת. החסרונות המרכזיים הם כלכליים כי במקום להתקדם לתפקידים בכירים אנשים מוצאים עצמם בתפקידים התחלתיים (entry level jobs ), כל פעם בתחום חדש, לאורך המון שנים. הפתרון במצב כזה שיאפשר פחות הפסדים כלכליים הוא מעבר לתחום אחר בתוך אותה החברה. מקום עבודה שמאפשר ניוד לתחומי עיסוק אחרים – מאפשר לשמור על מידה מסוימת של יציבות כלכלית לצד התפתחות לכוון אחר.

האופציה הנפוצה – מקצועות מגוונים

קיימים במשק לא מעט מקצועות ברמת גיוון גבוהה יחסית, שלמעשה מהווים סוג של מקצוע “גג” להרבה תתי מקצועות שנמצאים בתוכם. גולשי MyRole , שמדרגים רמת גיוון כחלק מדירוג המקצועות הכללי, מבטאים בהזנות שלהם פעמים רבות העדפה למקצועות מגוונים יותר, שנמצאים בקורלציה לשביעות רצון גבוהה יותר. חלק מהמקצועות האלו הם למשל מקצועות בתחומי פיתוח עסקי, יעוץ ארגוני, מקצועות שונים בתחום השיווק, ובאופן לא מפתיע – מקצועות שכוללים הרבה עבודה עם לקוחות. מקצועות כאלו גם מאפשרים גיוון ומצד שני התמקצעות. החיסרון הוא שלמרות הגיוון היחסי, עדיין מדובר במקצוע בתעשייה ספציפית, בעולם תוכן מוגדר. לאנשים שפחות מעוניינים כאמור להגביל את עצמם, תוך מספר שנים בכל זאת עלולה להגיע תחושת מיאוס – אבל שכרה בצידה, תרתי משמע.

 

האופציה המעניינת – קריירה עצמאית

רמת הגיוון הכי גבוהה בעבודה שייכת לרוב לאלו המנהלים קריירות עצמאיות, ביניהם יזמים, פרילנסרים וגם אמנים ובעלי מקצועות חופשיים. הסיבה פשוטה – מדובר בסוג עבודה שדורש גם רמת מקצוענות גבוהה, גם כישורי ניהול, ארגון היבטים לוגיסטיים ובעיקר – עיסוק בנושאים עסקיים ומכירתיים. כל בעל עסק עצמאי, קטן או גדול, בסופו של דבר בוחר איך להתנהל, ומובן שכשעסק גדל מצטרפים עובדים שלוקחים חלק מהפעילויות, אבל מבחינת עיסוק יומיומי – עבודתם של אנשים שמנהלים קריירות עצמאיות היא מאוד מגוונת, לטוב ולרע. כבעל עסק, אדם יכול להחליט להתפתח בתוך העסק הקיים שלו לתחומים שונים, אבל הסיכון בהתאם, והמלכודות שחוסר פוקוס טומן בחובו לא מאחרות לבוא פעמים רבות. החיסרון המרכזי במסלולי קריירה מסוג זה הוא כמובן הסיכון הכלכלי הרב שלוקח על עצמו כל יזמ/ית, קטן או גדול כמו גם חוסר השקט התמידי ופיזור הקשב על פני המון תחומים. מצד שני, מדובר במסע אישי מרתק שאם הוא מצליח – הסיפוק עצום.

 

האופציה המשלבת –  עסק צדדי

אחד המאפיינים של עולם העבודה המודרני הוא כמות האנשים שעובדים כשכירים במשרה מלאה, ועובדים במקביל על עסק נוסף. לעיתים מדובר בתחום אומנותי (רוקח – צייר), (מתכנתת – קונדיטורית), לעיתים בתחום טיפולי (מהנדסת – מטפלת NLP ) (מנהל רכש – רפלקסולוג), ולפעמים עסק מסוג שונה כמו  onine start up בתחום כלשהו, או e-commerce של מוצר קטן תוך כדי עבודה במשרה מלאה כאמור. התופעה הזו הולכת ומתפשטת, ויותר אנשים ממשיכים לעבוד במשרה מלאה במקום עבודה מסוים, ומקדישים חלק מזמנם הפנוי להקמת עסק קטן או לימוד ועיסוק במקצוע חדש במקביל לעבודתם. התופעה הזו הולכת ונעשית יותר נפוצה גם בגלל ערוצי ההכנסה הזמינים דרך האינטרנט והכלכלה השיתופית, וגם בגלל אפשרויות הפרסום הרבות שהרשתות מאפשרות לייצר ללא עלות, כך שכעיסוק צדדי – בהשקעה לא גדולה אפשר לייצר הכנסה נוספת. לרוב היקף ההכנסה אינו מהווה תחליף למשרה מלאה בשלבים הראשונים, אבל בהחלט מאפשר “לבדוק את השטח” תוך כדי עבודה. החיסרון העיקרי במצב הזה הוא כמובן חוסר זמן. עסק הוא לא תחביב, גם אם מדובר בעסק צדדי, והוא לעיתים הופך תובעני בדיוק בתקופה של לחץ בעבודה השגרתית, שלא לדבר על שילובו עם שאר תחומי החיים כמו משפחה, תרבות פנאי ועוד. היתרון הוא גם מעשית וגם פסיכולוגית – מיוצרת אלטרנטיבה לעבודה הקבועה, ותחושת התפתחות ממשית. לא מעט פעמים אנשים בסופו של דבר מגדילים את העיסוק הצדדי והופכים אותו לעיסוק העיקרי שלהם, אבל את זה כדאי לעשות בשלב המתאים כשיש כבר רמה בסיסית של הכנסות צפויות.

 

בסופו של דבר, היתרון העצום שיש בעידן הנוכחי שמאפשר לשלב תחומי עניין רבים ואפילו להתפרנס מהם במקביל, הוא לא מובן מאליו. פעם אנשים חיכו לפנסיה כדי להתחיל להתעניין בכוונים חדשים, ולשמחתנו היום יש הרבה יותר אפשרויות. הסיכון הוא בבלבול שהאפשרויות האלה מייצרות, ולכן כל צורת שילוב של תחומים מגוונים היא אמנם מבורכת, אבל מייצרת עומס קוגניטיבי עצום שלא קל להתמודד איתו. באיזו צורה שלא תבחרו לנהל קריירה מגוונת שנוגעת למספר תחומים ומקצועות – אל תשכחו לדאוג למשאב העיקרי – לבריאות הנפשית והמנטלית שלכם.