מדברים אתכם על חדשנות? כדאי שתקראו

“חדשנות” – אחת המילים האופנתיות בז’רגון שלנו בשנים האחרונות. אין כמעט ארגון שלא מדבר על זה, קוראים על זה, שומעים על זה בכל מקום, חוקרים את זה, מנסים ללמד את זה.

אבל מה קורה כשמגיע מישהו חדשני באמת? עם רעיונות פורצי דרך? המציאות מראה שהוא בעיקר נתפס כמוזר ולא קשור ובהרבה מהפעמים הוא גם יטעה, וכמעט תמיד לא יצליח להעביר את המסרים שלו.

לא סתם ארגונים שבאמת מקדמים חדשנות מגלים הרבה יותר סובלנות לטעויות. הסיפור הרבה יותר מורכב ממה שמנסים לעיתים להציג כתהליך חדשני. בשביל באמת לייצר חדשנות שתהיה לה השפעה, או בשפה פשוטה “משהו שיתפוס” – חייבים לייצר תהליכים הדרגתיים. גם סטיב ג’ובס האגדי, שחרט את נושא החדשנות בתודעה של כולנו הקדיש את הקריירה שלו להנגשת החדשנות הזו, ולהפיכת הטכנולוגיה לידידותית ואינטואיטיבית. כי אין באמת דרך אחרת להטמיע חדשנות, רק בצורה הדרגתית ולא מאיימת מידי.

לא מזמן נתקלתי בארגון שהעזיב עובד שהיה ההבטחה הכי גדולה. לא היה להם ספק שהוא גאון עם פרדיגמות חשיבה מקוריות. הם הביאו אותו בדיוק בשביל לעשות שינוי, אבל לא באמת רצו את השינוי הזה באופן שבו הוא הציע לבצע. באופן כללי – צריך להפריד בין הרעיון החדשני והחזון הכללי, לבין דרכי הביצוע. הביצוע צריך להיות כמעט שבלוני ומאוד מוכר כדי שהרעיון החדשני בסוף יוכל באמת לבוא לידי ביטוי – כמו גנב שמתגנב בלי שמנגנוני ההתנגדות ידחקו אותו החוצה.

מנגנוני התנגדות לשינוי הם כל כך בסיסיים גם בקרב אנשים יחידים ובוודאי בארגונים ובציבור באופן כללי – עד שהציפיה לאמץ חדשנות בקלות היא כמעט מגוחכת. התופעה הזו מוכרת גם בתהליכי שינוי הרגלים של כל אחד מאיתנו, וגם בהיבטים צרכניים – כמו אימוץ מוצר חדש, שדורש “לחנך את הקהל”. הדרך לעשות את זה צריכה להיות כמה שיותר קרובה לדרך האינטואיטיבית. לא רחוקה מידי מהמוכר ברמה המעשית, בניגוד לרמה התפיסתית.

את הבחור הזה העזיבו בטענה ש”הוא לא שחקן קבוצתי”. אבל זה הרבה יותר מזה. הוא לא הבין שלא רק האנשים שאיתם הוא עובד, אלא גם הלקוחות של החברה צריכים להתרגל לשינויים בהדרגה. זה לא משנה אם אתם טכנולוגים מבריקים – בסוף בטכנולוגיה שלכם ישתמשו אנשים. אם לא תדעו לתת ערך מוסף לאנשים תמצאו את עצמכם בחוץ לא רק בגלל שלא תסתדרו עם חברי הצוות, אלא עם כל הממשקים –  אפילו אתם רק יושבים מאחורי מסך. אם לא תתרגמו חזון חדשני ככל שיהיה לשפה אנושית, התהליכים שתנסו להוביל לא יקרו.

את השורות האלו כתבתי כי באמת עצוב לי לראות הרבה אנשים מוכשרים מאוד, עם רעיונות מקוריים שלא מצליחים להביא את הייחודיות שלהם לידי ביטוי בגלל שהם לא קשובים לתגובות של אנשים אחרים.

תחשבו על זה ככה – יש הבדל בין תחפושת מקורית בפורים לבין תחפושת מוזרה. את התחפושת המקורית כולם מבינים, ומגיבים בחיוך. התחפושת המוזרה בעיקר מייצרת סימני שאלה. אז נכון – כל אחד מתחפש בשביל עצמו, אבל בסוף אם אף אחד לא מבין את התחפושת – קצת חבל על המאמץ.