תסמונת המתחזה – צרות של הצלחה

אם יצא לכם להעיף מבט בקורות חיים או בפרופיל לינקדאין שלכם והרגשתם שזה “רק נראה וואוו, אבל זה בעצם לא” – אתם לא לבד. אם אתם נוטים לחשוב על דברים שעשיתם שהם ממש לא מרשימים ושאנשים סתם מעריכים אתכם – יכול להיות שאתם סובלים מ”תסמונת המתחזה” (Impostor syndrome ). רוב האנשים סובלים ממנה בתקופות שונות בחיים, במינונים שונים, מי יותר ומי פחות. התופעה הזו מתחזקת במיוחד לפני אתגרים גדולים והיא נפוצה יותר אצל אנשים שיוצאים מאזורי הנוחות שלהם.

קחו בחשבון שאתם חיים בתרבות צינית ולעיתים מקטינה (“אפשר לחשוב”, “מי ישמע מה הוא כבר עשה” “עפה על עצמה” וכו’), שרק מעודדת את התסמונת הזו, אבל הציפיות הגבוהות מעצמכם אחראיות לתסמונת הזו בעיקר. אגב, היא נפוצה יותר אצל נשים ובמיוחד אצל אנשים בעלי סטנדרטים גבוהים.

אז מה היא בדיוק “תסמונת המתחזה”? – ההגדרה המילונית היא “חוסר מסוגלות של אדם להכיל הישגים של עצמו”. התוצאה היא תחושה של התחזות או שרלטנות, כי אדם מרגיש שכל הישגיו וכל ההגדרות המקצועיות שלו הן לא הוא, כלומר הן קרו לו במקרה, במזל.

אמנם זו נשמעת כמו צרה טובה, שתוקפת אותנו ברגעי הצלחה, או ברגעי השקפה על הרזומה שלנו, אבל לא בהכרח. התחושות האלו עלולות למנוע התקדמות, לשתק אותנו לפני ביצוע של פרויקט גדול, הן מזינות היטב דימוי עצמי נמוך, ויוצרות באנשים ישרים, חרוצים ומוכשרים תחושה של רמייה. במקרים קשים היא מובילה לחרדות קיצוניות, OCD  ואפילו דכאון.

אז מה עושים עם זה?

1.      כשאתם משוכנעים שכולם חושבים שאתם שרלטנים/לא מוכשרים/מטומטמים – תזכרו שאנשים רוב הזמן לא חושבים עליכם. הם חושבים על עצמם. וחוץ מזה – גם אתם חושבים הרבה דברים על אחרים, אז מה?

2.      כשאתם חדשים בתפקיד שאתם מרגישים שענק עליהם בכמה מידות – אל תתרכזו בלבצע אותו ולהוכיח שאתם ביצועיסטים מעולים, אלא אמצו נקודת מבט “לומדת”. תוך כדי למידה מתנסים ולפעמים טועים – אף אחד לא יודע הכל מהתחלה.

3.      כשאתם מרגישים שאתם לא מבינים כלום באיזו ישיבה ונורא לחוצים ומסתירים את זה – אל תסתירו. הרשו לעצמכם לשאול שאלת “תם”, לפעמים זו פשוט נקודת מבט רעננה שאחרים מבטלים אבל שהיא כן רלוונטית ואפילו חשובה. ולפעמים לא, ואז טעיתם – זה גם בסדר כל עוד אתם באים בגישה עניינית ומתוך רצון ללמוד.

4.      נסו לחשוב איך הייתם מסתכלים מהצד על מישהו שעשה את מה שאתם עשיתם. האם הייתם מזלזלים בו כמו שאתם ממעיטים בערך ההישגים שלכם?

5.      תתפקסו על היבטים אובייקטיביים. מה באמת מזל ומה היה פרי עבודה קשה? או כשרון? זה אף פעם לא מזל לבדו.

6.      נסו להיות פחות שיפוטיים כלפי הסביבה, ואולי זה יעזור לכם להיות פחות שיפוטיים כלפי עצמכם.

7.      תזכרו שרוב האנשים שסביבכם הרגישו ככה או ירגישו ככה בשלבים שונים בחייהם, כך שאתם לא לבד. זו נטיה אנושית שמתקשה להתאים תפיסה עצמית למציאות משתנה, ובמיוחד כשעומדים בפני משהו חדש ולא מוכר.

ונסיים במילותיו של הפילוסוף הבריטי ברטרנד ראסל, שלא קרא לתופעה בשמה אבל תאר אותה הכי נכון שאפשר: “הבעיה בעולם היא שטיפשים ופנאטים בטוחים בעצמם, בעוד אנשים חכמים הם אכולי ספקות”.