מה זה יעוד ואיך זה מרגיש?

לא כולם יודעים מה היעוד שלהם, ולא כולם מאמינים שקיים דבר כזה. בכל זאת יש אנשים שמרגישים שהם ממלאים את השליחות שלהם, יודעים להגדיר את תפקיד חייהם ולא מרגישים שהם מגששים בחושך, בין אם הם משתמשים במילה “יעוד” או לא. מהם אפשר ללמוד הרבה.

מתוך מחקרים בלתי פורמליים, כתבות, שיח קהילות, ציטוטים וספרי מחקר – אלו התחושות המשותפות והתובנות של אנשים שמרגישים שהם חיים את היעוד שלהם, או יודעים מה תפקיד חייהם וממלאים אותו.

1.     הסיפוק הוא בתהליך הרבה יותר מאשר בתוצאה. כשהתפקיד חיים ברור, התוצאה חשובה – אבל פחות. מי שמרגיש שהוא ממלא סוג מסוים של שליחות כמובן רוצה להצליח, אבל מבין שמדובר בתהליך ארוך ולרוב מתמקד בשלב הבא ולא רק בתוצאה הסופית הרצויה.

2.     ההצלחה הופכת להיות סובייקטיבית מאוד. בהמשך לסעיף הקודם, אנשים שמרגישים שהם ממלאים יעוד מסוים כבר לא מגדירים את ההצלחה שלהם לפי אמות מידה חברתיות בלבד (כמו כסף, מעמד וכו’). ההצלחה נמדדת בפרמטרים אחרים, כמו עד כמה החיים שלהם תואמים את התחושה הפנימית.

3.     בלי לחץ .לחץ, ציניות, שליליות, לא מאפשרים לתחושות האלו להשתרש. עבודה אמיתית לאורך זמן שלוקחת בחשבון את התוצאות אבל לא פחות את התהליך צריכה אמנם להיות מלווה במיקוד, אבל לא בלחץ. ציטוט שאהבתי במיוחד – “התחושה היא כמו מעוף הציפור. זו התקדמות שלווה.” לפעמים לוקח הרבה שנים להבין, כך שצריך סבלנות.

4.     כשמייעצים לכם להקשיב לקול הפנימי – תבינו שאין קול פנימי אחד. יש קול פנימי שממהר להגן עלינו מנפילות, יש קול פנימי אמיץ עד כדי חוסר אחריות, יש קול פנימי של חלום וקול פנימי של מציאות, ובסוף – צריך לפענח מה נכון מתי. אין מטה קסם שנותן את התשובות מיד והתלבטויות בין אדם לבין עצמו הן חלק מהסיפור.

5.     אנשים מסביב לא תמיד מבינים. תתכוננו לשמוע משפטים כמו: “מה עובר עליך לעזוב עבודה כזו?” או בגרסה פחות מצונזרת – “אני מבינ/ה שהתחרפנת”. לא רק שקשה להסביר את התחושה הפנימית של יעוד, יש אנשים שגם לא מתחברים בכלל לנושא כי הם בנויים אחרת ורואים את החיים אחרת.

6.     תגובה לאנשים שמנסים להעמיד אתכם על טעותכם היא לרוב בזבוז זמן. אולי הם צודקים ואולי לא, אבל הם לא משנים. מה שחשוב זה לעכל את מה שהם אמרו, אם יש במסרים שלהם אמת או לא, ולהתרכז בניתוח המסר ולא בתגובה. ולא בהם.

7.     לא תמיד יש יעוד אחד, אבל קיים מכנה משותף – אפשר למצוא סיפוק ותחושת יעוד בעשייה שונה בתקופות שונות, למרות שעל פניו עולמות התוכן נראים שונים לחלוטין. אדם שעבד כמורה, הקים עמותה וגם עבד כאיש מכירות עדיין יכול למצוא את המשותף בין העיסוקים שנראים מנוגדים ממבט ראשון. השאלה היא אלו דגשים אותו אדם שם בכל תפקיד שאותו ביצע. לפעמים את המכנה המשותף הזה אפשר למצוא רק בדיעבד.

לסיכום, ההגדרה החמקמקה של “תחושת יעוד” או “תפקיד חיים” היא ממש לא אחידה, אבל שני דברים כן ברורים – 1. חסך מתמיד בתחושות האלו גורם לתסכול עמוק ולתחושת חוסר כוון וחוסר מימוש. 2. לא באמת משנה איך קוראים לזה או איך מגדירים את זה מילונית – יש כמה לקחי חיים מאנשים שכן מרגישים את הדבר החמקמק הזה, ששווה לאמץ.

לכמה עצות פרקטיות בנושא יעוד תעסוקתי כנסו ללינק  https://myrole.co.il/?p=634

ולמי שרוצה לקבל רעיונות נוספים לאפשרויות בעולם התעסוקה – כנסו לאתר MyRole

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הגב

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *