7 דברים שתתחרטו עליהם בעוד 10 שנים

כששואלים אנשים בסביבות גילאי 40+ על מה הם מתחרטים לגבי החיים המקצועיים שלהם, מתקבלות תשובות שאפשר למצוא ביניהן מכנה משותף. מתוך כמה סקרי אינטרנט קטנים וניטור שיח קהילות, אלו הנושאים שעליהם אנשים הכי מתחרטים. אם אתם בשלב מוקדם בחיים, אין כמו ללמוד מנסיונים של אחרים על מה הם מצטערים:

נשארו בעבודה לא מספקת בשביל הכסף – אנשים מצטערים בהסתכלות לאחור שלא עזבו עבודה מכניסה לטובת עבודה מכניסה פחות שהיו נהנים ממנה יותר. מה עם האילוצים הכלכליים אתם שואלים? התגובה היא בדרך כלל שהיו אלטרנטיבות עם שכר יותר נמוך, באופן שעדיין היה מאפשר להתפרנס בכבוד ולהנות יותר. חלק מהאנשים טוענים בנושא הזה שמלכתחילה זו היתה טעות לבחור תחום רק על פי השכר שלו. בכל מקרה על דבר אחד יש הסכמה גורפת – המחיר שמשלמים על תסכול יומיומי גבוה יותר מהשכר החודשי.

לא חשבו לטווח ארוך בשלב הלימודים – בהקשר הזה הרבה אנשים מצטערים שלא ניצלו את תקופת הלימודים לרכישת ניסיון ותיעול נכון יותר של הזמן. הם פחות עסקו בהסתכלות עתידית לגבי הכוונים שאליהם הם רוצים להגיע. רובם הסתכלו לכל היותר על עבודה ראשונה, וגם זה ברוב הפעמים לא. הם חשבו בעיקר על תקופת הלימודים עצמה ועל הטווח הקצר. חלק לא מבוטל מהאנשים מצטער על סוג התואר שלמדו, וחושבים שהיו צריכים ללמוד משהו אחר.

התעלמו מתחושת בטן –  בעיקר מדברים על פספוס הזדמנויות שהרגישו שהן נכונות, אבל לא היו משוכנעים ודבקו במציאות באותו זמן, ובעצות של אנשים סביבם. השיח על התופעה של ריצוי הסביבה במקום נאמנות עצמית חוזר בכל מיני שלבי קריירה שונים, החל מבחירת המסלול וכלה בהחלטות שקיבלו בהמשך שלו.

לא הבינו מתי צריך לעבור הלאה – זו תופעה שמדברים עליה דווקא אנשים שפוטרו לכאורה במפתיע. לדעת הרבה מהם, בדיעבד זה לא היה כל כך מפתיע והסימנים היו שם לפניכן, כשהם בעצמם חשבו כבר לעזוב והרגישו שהם לא מתעניינים מספיק בעבודה או שמשהו בתפקיד לא טוב להם. מן הסתם גם המעסיקים הרגישו את אותו דבר.

לא השכילו להסתגל ולהשלים כישורים – גם אם התוצאה היא לא פיטורין, הרבה אנשים מצטערים שהם לא נשארו מספיק מעודכנים. למשל כשמשהו מתחיל להיכנס כנושא שולי בעבודה שדורש קצת למידה והעמקה, והופך לתחום מרכזי תוך שנה. אנשים מעידים על כך שפספסו הרבה תפקידי הובלה בגלל חוסר ההתעדכנות. במקרים גרועים יותר אנשים שלא מתעדכנים פשוט מוצאים את עצמם מחוץ לתעשיה. הלקח העיקרי מכאן הוא פשוט לשים לב לכך שדברים משתנים ולהיות עם היד על הדופק.

לא עשו יותר ממה שהם אוהבים – המון אנשים מצאו את עצמם דוחקים הצידה תחביב או חלום ילדות כי לא מצאו דרך לשלב אותו בעבודה. לפעמים אפשר לקחת מרכיב אחד שאוהבים, גם אם הוא לא בליבת התפקיד שלכם, ולהפוך אותו למרכיב מרכזי (למשל אנשים שמאוד אוהבים עיצוב יקחו על עצמם הכנת מצגות בהתנדבות, או אנשים שאוהבים לשהות בחו”ל יתנדבו יותר לנסיעות, ואולי יספיקו להכניס יום טיול). אם התחביב לא קשור בכלל, כמו אנשים שחלמו להיות מוזיקאים – רצוי לפנות לזה זמן. בתקופות מסוימות רק בשביל הנשמה, ובתקופות אחרות אולי אפילו בתור עיסוק מרכזי כשהמחוייבויות ירדו.

לא ידעו על המון אפשרויות- זו נקודה מרכזית שחוזרת על עצמה. אנשים שפשוט הלכו ללמוד ולעבוד במשהו, בלי לחשוב על אופציות נוספות, או ששללו על הסף תחומים שלא באמת הכירו.

אז מה עושים?

בנושא ריצוי הסביבה והתעלמות מתחושות בטן, זה קצת דומה להישארות בעבודה רק בשביל הכסף. יש רמה מסויימת של ריצוי סביבתי או “התכופפות” בגלל אילוצים שצריך לשים לה סוף. כדי לעשות את זה – דבר ראשון צריך להיות מודעים לנטיה הזו. זו נטיה אנושית נפוצה, אבל היא הרסנית כשהיא מגיעה במינונים גבוהים מידי, כי היא מסירה את האחריות מהאדם לאנשים שסביבו או לאילוצים שסביבו. האחריות על שביעות רצון מהחיים היא רק שלכם.

לגבי חרטה בנושא השלמת כישורים – באמת שאף פעם לא מאוחר. אז מגלים את הטרנד כמה שנים באיחור – עדיין אפשר להשתלב בו ולנסות ללמוד לאן התעשיה תלך כמה שנים קדימה מעכשיו. לגבי תחביבים – בנושא הזה בטח לא מאוחר להתחיל אף פעם לשלב את זה בחיים ולפנות זמן כשמתאפשר.

דווקא בנושא תיעול יותר נכון של תקופת הלימודים אני מסכימה חלקית בלבד. אמנם צבירת ניסיון בשלב מוקדם ותכנון ארוך טווח, יצירת קשרים רלוונטיים – כל אלו באמת יכולים לעזור המון להמשך הקריירה, אבל יש היבטים נוספים. הפוסט הזה מדבר על חרטות בנושא ניהול החיים המקצועיים, אבל יש גם חיים פרטיים, עולם רגשי שלם שגם הוא צריך לקבל מענה. כי באופן אירוני המון אנשים (גם בארץ וגם בחו”ל) זוכרים את תקופת הלימודים כתקופה נפלאה, עם דאגות מינוריות למבחנים, עם חיי חברה מהנים – וביננו זה לא פחות חשוב, כי יש המון עשורים אחר כך לדאוג להתפתחות הקריירה.

בנושא ההיכרות עם אפשרויות נוספות, היום יותר מבכל עידן אחר הנגשת המידע מאפשרת לקבל החלטות יותר מושכלות. בדיוק למטרה הזו הוקם אתר MyRole . כדי שלכולם תהיה האפשרות לראות איזה משרות השוק מציע, ומה זה באמת אומר. אין כמו מידע מאנשים שעוסקים בתחומים מגוונים – אל תקבלו החלטה כזו באופן שרירותי.

ומילת סיום – מאחלת לכם שתמיד תהיו מהאנשים שלא מתחרטים על כלום, ומבינים ששיעורי חיים זה חלק מהעניין.

למידע מקיף על האפשרויות בשוק העבודה הכנסו לאתר .Myrole.co.il

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הגב

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *