מתלבטים אם לעזוב את העבודה? מתי אנשים בדרך כלל עוזבים

 

זו אף פעם לא החלטה קלה. לקום ולעזוב מקום שכבר הוכחת את עצמך בו. לטוב ולרע, זה מקום מוכר וכמעט תמיד יש יתרונות שקשה לוותר עליהם. מצד שני איכשהו עם הזמן החסרונות הופכים בולטים יותר ויותר. בסוף הכל תלוי במה יש למקומות אחרים להציע, מה האלטרנטיבות, ועד כמה נמאס לכם מהמקום הנוכחי.

דירוג הסיבות לעזיבה מתוך מחקר של למעלה מ 10,000  עובדים שהחליפו עבודות לפי Linked In מגלה שהסיבה הראשונה והדומיננטית מכולן היא העדר הזדמנויות להתפתחות, או אופק קידום.

סיבה שניה היא דווקא המנהיגות של ההנהלה הבכירה. אחת הסיבות האפשריות לממצא הזה היא העובדה שארגונים מודרניים קטנים יותר מבעבר כך שהדינמיקה הניהולית מחלחלת מהר מאוד לכל הדרגים.

חוסר שביעות רצון מהתרבות הארגונית (למשל יותר מידי פוליטיקות), והעדר אתגר מספק בעבודה הן הסיבות ה 3 וה 4 , ודווקא השכר מגיע למקום החמישי בין הסיבות לעזיבה.

מפתיע יחסית – למקום האחרון הגיעה תחושת חוסר הערכה מספקת.

כמה מסקנות:

– כשאתם מחפשים עבודה, קחו בחשבון שגם לשכר מעולה מתרגלים מהר מאוד, והוא לא מכתיב את השביעות רצון היומיומית.

– אל תפסיקו לנסות לייצר לעצמכם הזדמנויות, אפילו אם ההזדמנויות האלו הן שורה בקורות חיים. לא משנה אם זו טכנולוגיה חדשה, ניסיון בעבודה מול צוותים גלובליים, ניסיון ניהולי או כל דבר שיקנה לכם יתרון מתמשך גם אם אתם באותו מקום כבר הרבה זמן.

– כשאתם חוקרים על החברה שאליה אתם רוצים להיכנס, אל תשכחו ללמוד הרבה גם על היזמים ועל המנהלים הבכירים, כי הם בסוף מכתיבים לא רק את הגורל של המקום עבודה שלכם אלא גם את האוירה הכללית, התרבות הארגונית והתחושה שלכם כל בוקר.

–  בעניין הערכה לעובדים – הממצא הזה די מפתיע ונמוך בחשיבותו בהשוואה למחקרים אחרים. אפשר להסביר את זה בכך שאנשים מאוד מתאכזבים מחוסר הערכה, אבל לא מספיק בשביל לעזוב. או ש”תרבות ארגונית בעייתית” ו “בעיות מנהיגות של ההנהלה הבכירה” הן מילים מכובסות לתחושה הזו גם כן.

– נקודה נוספת שלא מופיעה פה, אבל ידועה ממחקרים אחרים, מדברת על מערכת היחסים עם הבוס הישיר – אחת ממערכות היחסים האינטנסיביות ביומיום. במהלך השבוע אנחנו מתראים עם המנהל הישיר יותר מאשר עם בני הבית, וזו סיבה מובילה לעזיבות מוגברות של מקומות עבודה. יתכן שהתקשורת עם הבוס מופיעה בתוך הסעיף של “תחושת חוסר הערכה”. בכל מקרה, נראה שזו לא סיבה ראשית לעזיבה על פי המחקר הזה אבל כן על פי מחקרים אחרים.

בסופו של דבר – אין שום החלטה שיודעים בודאות את תוצאותיה. נתקלתי באנשים שלא עזבו מקום עבודה שנים למרות שהם מאוד רצו כי לא נמצאה להם אלטרנטיבה טובה יותר, ובסופו של דבר הם סבלו מאוד. נתקלתי גם במעט אנשים שעזבו מהר מידי והצטערו על ההחלטה. אין נתונים מדויקים שמעידים על כמה אנשים מצטערים שעזבו את מקום העבודה הקודם. לרוב השיח בנושא חרטה על עזיבה נוגע לדברים מסוימים שמתגעגעים אליהם מהעבודה הקודמת, אבל לאו דווקא רוצים לחזור, וגם זה בתקופות קשות בעבודה החדשה. כך שנראה שפחות אפשר לדבר על חרטה על עזיבה ויותר על געגוע או אידאליזציה לעבודה הקודמת בתקופות שקשה בעבודה החדשה. מה שכן ידוע (גם מחקרית) הוא שאנשים, במיוחד בשלב מאוחר בחיים, מצטערים יותר על דברים שהם לא העזו לעשות מאשר על דברים שכן.

 

לאפשרויות נוספות בשוק העבודה ונתונים נוספים כנסו לאתר Myrole